נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם

נציגויות מדינת ישראל מטעם משרד החוץ

המדינות בהן קיימות נציגויות ישראליות בכחול

משרד החוץ של מדינת ישראל מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן 82 שגרירויות, 22 קונסוליות כלליות, משרדי ייצוג וקישור, וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראל יחסים דיפלומטיים עם 163 מדינות, רבות מהשגרירויות מואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל שבעה שגרירים ניידים, היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.

רקע

מספר הנציגויות של מדינת ישראל לאורך השנים, בהשוואה למספר המדינות שעמן קיימה יחסים דיפלומטיים. מתבסס על נתוני מדד הדיפלומטיה הישראלית 2014

בשנים שקדמו להקמת המדינה היו נציגי הסוכנות היהודית פרוסים במדינות רבות, ובכמה מהם נהנו ממעמד דומה לזה של נציגים דיפלומטיים. לאחר קום המדינה ומשעה שאותן מדינות הכירו בה, הפכו שלוחותיה של הסוכנות לנציגויות רשמיות של מדינת ישראל. שר החוץ, משה שרת, הכריע כי הנציגויות החדשות יוגדרו צירויות ולא שגרירויות, וזאת מטעמי צניעות[1]. הצירות הראשונה של ישראל נפתחה בוורשה (פולין) ב-26 בספטמבר 1948[2]. עד סוף 1949 זכו למעמד רשמי גם צירויות ישראל באנקרה, בואנוס איירס, בודפשט, בוקרשט, בלגרד, בריסל, וושינגטון, לונדון, מונטווידאו, מונטריאול, מוסקבה, סידני, פראג, פריז, ורומא וכן הנציגויות לאו"ם בניו יורק ובז'נבה, כשלצידן פועלות גם קונסוליות רשמיות באיסטנבול, אמסטרדם, אתונה, וינה, לוס אנג'לס, ניו יורק וציריך.

בעשורים הראשונים לקיומה השתדלה ישראל לפתוח נציגות דיפלומטית בכל מדינה שהסכימה לכונן עמה יחסים דיפלומטיים, מתוך רצון לבסס את מעמדה בקהילה הבינלאומית, בפרט בשל הסכסוך הישראלי-ערבי. ישראל עשתה מאמצים רבים להתקרב אל מדינות אסיה ואפריקה, שהחלו להשתחרר באותן שנים מעול הקולוניאליזם. בשנים 1950–1959 עלה מספר הנציגויות התושבות של ישראל בעולם מ-37 ל-80. בשנת 1967, ערב פרוץ מלחמת ששת הימים, היו לה כבר 96 נציגויות דיפלומטיות תושבות ברחבי העולם[3].

בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים חלה פגיעה במעמדה הבינלאומי ישראל, דבר שגרם לצמצום מספר המדינות שעמן קיימה יחסים דיפלומטיים. כפועל יוצא, נאלצה ישראל לסגור רבות מנציגויותיה בעולם. האירועים הבולטים ביותר בהקשר זה הם ניתוק היחסים עם ברית המועצות ועם מרבית מדינות הגוש הקומוניסטי אחרי מלחמת ששת הימים וניתוק היחסים עם מרבית מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור. רק עם השתנות הנסיבות הדיפלומטיות בעקבות סיום המלחמה הקרה ותחילתו של תהליך שלום בין ישראל לשכנותיה בשנות ה-90 של המאה ה-20, התאפשר כינונם מחדש של מרבית היחסים הדיפלומטיים שנותקו. בד בבד, נפילת מסך הברזל הביאה ליצירתן של מדינות חדשות רבות במזרח אירופה ומרכז אסיה, שרובן שאפו לכונן יחסים עם ישראל. ואולם, לא בכל מדינה שעמה כוננו או חודשו היחסים נפתחה גם נציגות דיפלומטית ישראלית. בפועל, בעשור השני של המאה ה-21 מחזיקה ישראל נציגות דיפלומטית תושבת רק בכמחצית מהמדינות שעמן יש לה יחסים דיפלומטיים מלאים. בשנת 2019 פתחה ישראל את הנציגות הדיפלומטית בקיגאלי בירת רואנדה, אולם עם אישור תקציב המדינה ל-2019 נקבע גם כי ישראל תסגור 7 נציגויות דיפלומטיות[4].

ב-2020, בעקבות חתימת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות במפרץ הפרסי, משרד החוץ פתח שגרירויות באיחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו[5][6].

רשימת נציגויות ישראל בעולם

שגרירויות

מואמנת ל- עירשנת פתיחההאמנה נוספתראש הנציגות
אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן טשקנט1992טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטןגדעון לוסטיג
אוסטריהאוסטריה אוסטריה וינה1949[7]האומות המאוחדותהאומות המאוחדות מוסדות האו"ם, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומיתדוד רוט
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה קנברה1950[8]מיקרונזיהמיקרונזיה מיקרונזיה[9]
פיג'יפיג'י פיג'י
פפואה גינאה החדשהפפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה
אמיר מימון
אוקראינהאוקראינה אוקראינה קייב1993מיכאל ברודסקי[10]
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי מונטווידאו1948מיכל הרשקוביץ
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן באקו1993ג'ורג' דיק
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות אבו דאבי2021[11]אמיר חייק
איטליהאיטליה איטליה רומא1949[12]סן מרינוסן מרינו סן מרינו
ארגון המזון והחקלאות
יונתן פלד
אלבניהאלבניה אלבניה טירנה2012[13]בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינהגלית פלג
אנגולהאנגולה אנגולה לואנדה1994הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו הרפובליקה של קונגו[14]
מוזמביקמוזמביק מוזמביק
סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה סאו טומה ופרינסיפה
לאו וינובסקי
אסטוניהאסטוניה אסטוניה טאלין2025[15] בעז רודקין
אקוודוראקוודור אקוודור קיטו1964צח שריד
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה בואנוס איירס1949[16]אייל סלע
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית וושינגטון1948יחיאל לייטר
אתיופיהאתיופיה אתיופיה אדיס אבבה1989[17]בורונדיבורונדי בורונדיאברהם נגוסה
בולגריהבולגריה בולגריה סופיה1990[18]יוסי לוי-ספרי
בחרייןבחריין בחריין מנאמה 2020[19] סמי רבל
בלארוסבלארוס בלארוס מינסק1993[20]צבי מירקין (ממונה זמני)
בלגיהבלגיה בלגיה בריסל1949לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורגעידית אבו רוזנצווייג
ברזילברזיל ברזיל ברזיליה1952[21]
גאורגיהגאורגיה גאורגיה טביליסי1993הדס מיצד
גאנהגאנה גאנה אקרה2011[22]ליבריהליבריה ליבריהרועי גלעד
גואטמלהגואטמלה גואטמלה גואטמלה סיטי1960אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור
אלון לביא
גרמניהגרמניה גרמניה ברלין1965[23]רון פרושאור
דנמרקדנמרק דנמרק קופנהגן1952צבי טל
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה פרטוריה1950[24]אסוואטיניאסוואטיני אסוואטיני
לסוטולסוטו לסוטו
מאוריציוסמאוריציוס מאוריציוס
מדגסקרמדגסקר מדגסקר[25]
עדי כהן חזנוב (ממונה על היחסים)
הודוהודו הודו ניו דלהי1992בהוטןבהוטן בהוטן
סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה
ראובן עזר
הולנדהולנד הולנד האג1949[26]צבי אבינר ופני
הונגריההונגריה הונגריה בודפשט1989[27]מאיה קדוש
הונדורסהונדורס הונדורס טגוסיגלפה2021[28]אלדד גולן
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת לונדון1949[29]יצחק (צחי) ברוורמן (מיועד)
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים מנילה1962[30]אילן פלוס
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית סנטו דומינגו1964אנטיגואה וברבודהאנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה
ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה
גרנדה (מדינה)גרנדה (מדינה) גרנדה
דומיניקהדומיניקה דומיניקה
האיטיהאיטי האיטי
סנט וינסנט והגרנדיניםסנט וינסנט והגרנדינים סנט וינסנט והגרנדינים
סנט לוסיהסנט לוסיה סנט לוסיה
סנט קיטס ונוויססנט קיטס ונוויס סנט קיטס ונוויס[31]
רסלאן אבו רוקן
וייטנאםוייטנאם וייטנאם האנוי1993לאוסלאוס לאוסירון מאיר
זמביהזמביה זמביהלוסקה2025[32]עפרה פרחי
חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב אביג'אן1986[33]בורקינה פאסובורקינה פאסו בורקינה פאסו
בניןבנין בנין
טוגוטוגו טוגו
רוני ידידיה קליין
טורקיהטורקיה טורקיה אנקרה1949[34]
טורקמניסטןטורקמניסטן טורקמניסטן אשגבאט2013[35]איסמעיל חאלדי
יווןיוון יוון אתונה1990[36]נעם כץ
יפןיפן יפן טוקיו1953גלעד כהן
ירדןירדן ירדן עמאן1994רוגל רחמן
לטביהלטביה לטביה ריגה1992סנדרה סימוביץ'
ליטאליטא ליטא וילנה2015[37]הדס ויטנברג
מולדובהמולדובה מולדובה קישינב2025[38]יורם אלרון
מיאנמרמיאנמר מיאנמר יאנגון1953[39]חנן גודר
מצריםמצרים מצרים קהיר1980אורי רוטמן
מקסיקומקסיקו מקסיקו מקסיקו סיטי1953[40]איי בהאמהאיי בהאמה איי בהאמה
בליזבליז בליז
עינת קרנץ-נייגר
נורווגיהנורווגיה נורווגיה אוסלו1955[41]איסלנדאיסלנד איסלנדיאנה קוטליאר-גל (ממונה על היחסים)
ניגריהניגריה ניגריה אבוג'ה1993[42]מייקל פרימן
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד ולינגטון2011[43]ניואהניואה ניואה
איי קוקאיי קוק איי קוק
טונגהטונגה טונגה
סמואהסמואה סמואה
רן יעקובי
נפאלנפאל נפאל קטמנדו1961אריה בס
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין בייג'ינג1992מונגוליהמונגוליה מונגוליהאלי בלוצרקובסקי
סינגפורסינגפור סינגפור סינגפור1969[44]מזרח טימורמזרח טימור מזרח טימוראלי ורד חזן
סלובקיהסלובקיה סלובקיה ברטיסלאבה2006איתן לבאון
סנגלסנגל סנגל דקר1994[45]גינאהגינאה גינאה
גינאה ביסאוגינאה ביסאו גינאה ביסאו
גמביהגמביה גמביה
כף ורדהכף ורדה כף ורדה
סיירה לאוןסיירה לאון סיירה לאון
צ'אדצ'אד צ'אד
יובל ווקס
ספרדספרד ספרד מדריד1986[46]אנדורהאנדורה אנדורהדן פורז (ממונה על היחסים)
סרביהסרביה סרביה בלגרד1997[47]מונטנגרומונטנגרו מונטנגרואביבית בר-אילן
פוליןפולין פולין ורשה1990[48]יעקב פינקלשטיין
פורטוגלפורטוגל פורטוגל ליסבון1977[49]אורן רוזנבלט
פינלנדפינלנד פינלנד הלסינקי1950בעז רודקין
פנמהפנמה פנמה פנמה סיטי1965ברבדוסברבדוס ברבדוס
גיאנהגיאנה גיאנה
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו
סורינאםסורינאם סורינאם
איתי בר-דב
פרגוואיפרגוואי פרגוואי אסונסיון2024[50] עמית מקל
פרופרו פרו לימה1956[51]ערן יובן
צ'ילהצ'ילה צ'ילה סנטיאגו דה צ'ילה1950[52]גיל ארציאלי
צ'כיהצ'כיה צ'כיה פראג1990[53]אמיר ויסברוד
צרפתצרפת צרפת פריז1949[54]מונקומונקו מונקויהושע זרקא
קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה סן חוסה1966[55]ניקרגואהניקרגואה ניקרגואהמיכל גור-אריה
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית סיאול1992[56]רפאל הרפז
קזחסטןקזחסטן קזחסטן אסטנה1992קירגיזסטןקירגיזסטן קירגיזסטןאדווין יאבו
קמרוןקמרון קמרון יאונדה1986[57]גבוןגבון גבון[58]
גינאה המשווניתגינאה המשוונית גינאה המשוונית
הרפובליקה המרכז-אפריקאיתהרפובליקה המרכז-אפריקאית הרפובליקה המרכז-אפריקאית
אמנון קלמר
קנדהקנדה קנדה אוטווה1953[59]עדו מועד (אנ')
קניהקניה קניה ניירובי1963[60]האומות המאוחדותהאומות המאוחדות מוסדות האו"ם
אוגנדהאוגנדה אוגנדה
טנזניהטנזניה טנזניה
מלאווימלאווי מלאווי
סיישלסיישל סיישל
מיכאל לוטם
קפריסיןקפריסין קפריסין ניקוסיה1961[61]אורן אנוליק
קרואטיהקרואטיה קרואטיה זאגרב2005גרי קורן
קריית הוותיקןקריית הוותיקן קריית הוותיקן רומא1994ירון זיידמן
רואנדהרואנדה רואנדה קיגאלי2019[62]עינת וייס
רומניהרומניה רומניה בוקרשט1948ליאור בן דור
רוסיהרוסיה רוסיה מוסקבה1991[63]סימונה הלפרין
שוודיהשוודיה שוודיה סטוקהולם1950זיו נבו קולמן
שווייץשווייץ שווייץ ברן1951[64]ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטייןיפעת רשף
תאילנדתאילנד תאילנד בנגקוק1958[65]קמבודיהקמבודיה קמבודיהאורנה שגיב

שגרירים ניידים

מואמן ל-שגריר מכהן
מלטהמלטה מלטה
סלובניהסלובניה סלובניה
זאב בוקר
מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפוניתסימונה פרנקל
קוסובוקוסובו קוסובותמר זיו
דרום סודאןדרום סודאן דרום סודאןגרשון קידר
איי מרשלאיי מרשל איי מרשל
איי שלמהאיי שלמה איי שלמה[66]
ונואטוונואטו ונואטו
טובאלוטובאלו טובאלו
פיג'יפיג'י פיג'י
פפואה גינאה החדשהפפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה
נאורונאורו נאורו
פלאופלאו פלאו
קיריבטיקיריבטי קיריבטי
מיקרונזיהמיקרונזיה מיקרונזיה
רועי רוזנבליט

קונסוליות כלליות, משרדי ייצוג וקישור

מדינה עיר תאריך פתיחה קונסול
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות דובאי2021[67]לירון זסלנסקי
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לוס אנג'לס1949ישראל בכר
אטלנטה1956איתן רייס
בוסטון1965[68]בנימין שרוני
יוסטון1962[69]ליביה לינק
ניו יורק1948אופיר אקוניס
סן פרנסיסקו1962 מרקו סרמונטה
מיאמי1982[70] מאור אלבז סטרינסקי
שיקגו1952ינעם כהן
הודוהודו הודו מומבאי1953[71]קובי שושני
בנגלור2012תמר בן חיים
טורקיהטורקיה טורקיה איסטנבול1949[72]רמי חתן
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין הונג קונג1985[73]עמיר לאטי
גואנגג'ואו2009[74] אלכס גולדמן-שיימן
צ'נגדו2014 גדי הרפז
שאנגחאי1995רוית בר
קנדהקנדה קנדה מונטריאול1949[75]פול הירשון
טורונטו1961[76] עידית שמיר
גרמניהגרמניה גרמניה מינכן2011[77]טליה לדור פרשר
ברזילברזיל ברזיל סאו פאולו2010[78]רפאל ארדרייך
רוסיהרוסיה רוסיה סנקט פטרבורג2011רן גידור
מרוקומרוקו מרוקו רבאט2021יוסי בן-דוד
קולומביהקולומביה קולומביה בוגוטה2024[79]קובי ולר
טאיוואןטאיוואן טאיוואן טאיפיי1993[80]עומר כספי

נציגויות בארגונים בינלאומיים

מואמנת ל- עירשנת פתיחההאמנה נוספתראש הנציגות
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות מוסדות האו"ם ז'נבה1949 דניאל מירון
OECD פריז1964מועצת אירופהשי כהן
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי בריסל1959[81]נאט"ונאט"ו נאט"וחיים רגב
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות מוסדות האו"ם ניו יורק1949 דני דנון

נציגויות עתידיות

נציגויות דיפלומטיות של ישראל לשעבר

נסגרו מסיבות פוליטיות

מואמנת ל- עיר סוג שנת פתיחה שנת סגירה סיבת הסגירה
אוגנדהאוגנדה אוגנדהקמפלהשגרירות19621972ניתוק יחסים מצד אידי אמין
איראן (1964–1979)איראן (1964–1979) איראן טהראןשגרירות19641979[84]ניתוק יחסים עם ישראל בעקבות המהפכה האיראנית
אירלנדאירלנד אירלנד דבליןשגרירות19932024[85]הידרדרות ביחסי ישראל–אירלנד בעקבות מלחמת חרבות ברזל
אריתריאהאריתריאה אריתריאה אסמרהשגרירות1993[86]2022[87]סירוב ממשלת אריתריאה לאשר את הגעת השגריר הישראלי למדינה
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצותמוסקבהשגרירות[63]1948[88]1967בעקבות מלחמת ששת הימים, נותקו היחסים בין המדינות.
גבוןגבון גבוןליברווילשגרירות19631973ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור
גינאהגינאה גינאהקונקרישגרירות19591967[89]ניתוק יחסים עם ישראל בעקבות פרוץ מלחמת ששת הימים
בניןבנין דהומיי קוטונושגרירות19641973ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור. כיום השגרירות המואמנת לבנין היא שגרירות ישראל באביג'אן, חוף השנהב
מדגסקרמדגסקר הרפובליקה המלגשית טננריבשגרירות19601973ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור. השגרירות המואמנת למדגסקר היא שגרירות ישראל בדרום אפריקה
הרפובליקה המרכז-אפריקאיתהרפובליקה המרכז-אפריקאית הרפובליקה המרכז-אפריקאית בנגישגרירות19611973ניתוק יחסים בעקבות מלחמת יום כיפור כיום השגרירות המואמנת לרפובליקה המרכז-אפריקאית היא שגרירות ישראל ביאונדה, בירת קמרון.
וולטה עיליתוולטה עילית וולטה עילית ואגאדוגושגרירות19641973ניתוק בעקבות מלחמת יום כיפור. כיום השגרירות המייצגת את ישראל בבורקינה פאסו נמצאת באביג'אן, חוף השנהב.
ונצואלהונצואלה ונצואלה קראקסשגרירות19582009[90]ניתוק יחסים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה
טוגוטוגו טוגולומהשגרירות1962[91]1973ניתוק יחסים עם ישראל ערב מלחמת יום כיפור
טנזניהטנזניה טנזניהדאר א-סלאםשגרירות19611973ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור
לבנוןלבנון לבנון ביירותנציגות1982[92]1984ביטול הסכם ישראל-לבנון והתחזקות המעורבות הסורית במדינה.
ליבריהליבריה ליבריהמונרוביהשגרירות19571973ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור
מאלימאלי מאלי במאקושגרירות19601972ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב
מאוריטניה (1959–2017)מאוריטניה (1959–2017) מאוריטניה נואקשוטשגרירות19992009ניתוק יחסים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה
ניגריהניגריה ניגריהלאגוסשגרירות19601973ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור
ניז'רניז'ר ניז'ר ניאמישגרירות19611972ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב
סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקהקולומבו"מדור אינטרסים"[93]19831990ניתוק יחסים
סיירה לאוןסיירה לאון סיירה לאוןפריטאוןשגרירות19611973ניתוק יחסים מצד מדינות אפריקה בעקבות מלחמת יום כיפור
עומאןעומאן עומאן מסקטנציגות מסחרית1996[94]2000[95]ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה
צ'אדצ'אד צ'אד פור לאמישגרירות19611972ניתוק יחסים עם ישראל בלחץ מדינות ערב. כיום השגרירות המואמנת לצ'אד היא שגרירות ישראל בדקאר, סנגל
קובהקובה קובה הוואנהשגרירות19601973ניתוק יחסים עם ישראל ערב מלחמת יום כיפור
הרפובליקה של קונגוהרפובליקה של קונגו הרפובליקה של קונגוברזווילשגרירות19601972ניתוק יחסים עם ישראל בשל קשרים עם הגוש המזרחי
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר דוחהנציגות19962009ניתוק הקשרים עם ישראל על רקע מבצע עופרת יצוקה
קמבודיהקמבודיה קמבודיהפנום פןשגרירות1967[96]1975[97]הצטננות היחסים עד לניתוקם על ידי הקמר רוז'
תוניסיהתוניסיה תוניסיה תוניסנציגות1996[94]2000[98]ניתוק הקשרים בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה

נסגרו מסיבות תקציביות

נציגותסוגמואמנת ל-שנת פתיחהשנת סגירה
ציריךקונסוליה כלליתשווייץשווייץ שווייץ19491990[99]
קינגסטוןשגרירותג'מייקהג'מייקה ג'מייקה1975[100]1995~[101]
סובהשגרירותפיג'יפיג'י פיג'י19871995~[101]
מילאנוקונסוליה כלליתאיטליהאיטליה איטליה1967[102]1996[103]
מבבנהשגרירותסווזילנדסווזילנד סווזילנד1968[104]1996
לילונגווהשגרירותמלאווימלאווי מלאווי1964[105]1997
לה פאסשגרירותבוליביהבוליביה בוליביה19752003
סן סלוודורשגרירותאל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור1974[106]2016[107]
אלכסנדריהקונסוליה כלליתמצריםמצרים מצרים1982[108]2002[109]
סידניקונסוליה כלליתאוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה19492002[110]
ריו דה ז'ניירוקונסוליה כלליתברזילברזיל ברזיל19492002[110]
מרסייקונסוליה כלליתצרפתצרפת צרפת19512015
פילדלפיהקונסוליה כלליתארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית1964[111]2015
אמסטרדםקונסוליה כלליתהולנדהולנד הולנד19491958[112]

הועברו לעיר אחרת או נסגרו מסיבות אחרות

נציגותסוגמואמנת ל-שנת פתיחהשנת סגירההסיבה לסגירה
דאלאסקונסוליה כלליתארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית19601962פתיחת קונסוליה כללית ביוסטון
קלןקונסוליה כלליתגרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית19551967העברת השירות הקונסולרי לשגרירות בבון
קינשאסהשגרירות
קונגו (1960-1971)
קונגו (1960-1971)
זאירזאיר הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו זאיר / קונגו
1982[113]2003בעקבות מלחמת קונגו השנייה.
יוהנסבורגקונסוליה כלליתדרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה19491980?
פורט או פרינסשגרירותהאיטיהאיטי האיטי19731990?

תקיפת נציגויות ישראליות

ערך מורחב – מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל

מספר נציגויות ישראליות ברחבי העולם היו יעד לפיגועי טרור ולמתקפות.

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ההחלטה התבססה על המלצות מסמך שהוגש לוועדת המצב ב-9 בינואר 1948 שכותכתו "קווים למבנה משרד החוץ ושירות החוץ של המדינה היהודית", שהוכן על ידי חניכי המוסד להשתלמות
  2. תיעוד ויזואלי של פתיחת הצירות הישראלית הראשונה בעולם, בבלוג של ארכיון המדינה
  3. התפתחות יחסי החוץ של ישראל 1948 עד 2003, באתר משרד החוץ
  4. שי ניר, ‏מי צריך שגרירות בדבלין?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בינואר 2018
  5. דיונים ראשונים בדרך לפתיחה הדדית של שגרירויות בישראל ובאיחוד האמירויות , אתר משרד החוץ, 31 באוגוסט 2020
  6. שמעון יעיש, בכירים במשרד החוץ: "ישראל תפתח שגרירות בבחריין בהקדם האפשרי", באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2020
  7. נפתחה כצירות וב-1959 הפכה לשגרירות
  8. מושבה של הצירות הישראלית באוסטרליה היה בתחילה בסידני
  9. https://embassies.gov.il/canberra/ConsularServices/Pages/consular-services.aspx
  10. https://embassies.gov.il/kiev/NewsAndEvents/Pages/Ми-вітаємо-нашого-нового-посла!-.aspx
  11. 4 חודשים מחתימת ההסכם עם האמירויות: ישראל פתחה שגרירות באבו-דאבי, באתר וואלה, 24 בינואר 2021
  12. ש. גינוסר הגיע לרומא, דבר, 13 ביוני 1949
  13. טל שלו, כתבתנו המדינית, מהדקים את הקשרים: ישראל תפתח שגרירות באלבניה, באתר וואלה, 23 בנובמבר 2011
  14. https://mfa.gov.il/MFAHEB/ForeignRelations/Documents/shnaton_2005.pdf
  15. אסף וקנין, ישראל פותחת שגרירות באסטוניה: "נפעל לקדם קו טיסות ישיר מנתב"ג", באתר מאקו, 11 בנובמבר 2025
    שגרירות חדשה: שר החוץ סער פתח את שגרירות ישראל באסטוניה באתר משרד החוץ
  16. נפתחה כצירות וב-1955 הפכה לשגרירות
  17. שגרירות ישראל נפתחה באדיס אבבה ב-1962 אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור ונפתחה שוב רק ב-1989 לאחר חידוש היחסים.
  18. נציגות ישראלית פעלה בסופיה עד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
  19. דני זקן, ‏משרד החוץ פתח היום את שגרירות ישראל באבו דאבי, באתר גלובס, 24 בינואר 2021
  20. השגרירות במינסק נסגרה ב-2003 מסיבות תקציביות ונפתחה שוב ב-2004.
  21. נפתחה במקור כצירות בריו דה ז'ניירו, שהייתה אז בירת ברזיל. ב-1973 עברה השגרירות לבירה החדשה ברזיליה.
  22. שגרירות ישראל נפתחה בגאנה ב-1957 אך נסגרה ב-1973, בעקבות ניתוק היחסים.
  23. שגרירות ישראל בגרמניה המערבית נפתחה ב-1965 בעיר בון. ב-1991, לאחר איחודה של גרמניה, פתחה ישראל קונסוליה כללית בברלין. ב-1999 הועברו מוסדות הממשל הגרמני לברלין ובשנת 2000 עברה לשם גם שגרירות ישראל. תיאור פתיחת השגרירות ב-1965: בטקס שגרתי שערך 10 דקות נפתחה שגרירות ישראל בגרמניה, מעריב, 25 באוגוסט 1965
  24. ביוני 1949 הסכימה ממשלת דרום אפריקה לפתיחת קונסוליה כללית של ישראל ביוהנסבורג ואחר כך הכירה בקונסול אדוארד דויד גויטיין כציר ישראל בדרום אפריקה. מאז היו לישראל שני מוסדות שייצגו אותה שם – הצירות, שישבה בפרטוריה ובקייפטאון לסירוגין, וקונסוליה כללית ביוהנסבורג. ב-1963 הורידה ישראל את דרג הייצוג שלה בדרום אפריקה בשל מדיניות האפרטהייד אך החזירה אותו לקדמותו ב-1967.
  25. https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/israeli-consular-services?skip=100
  26. בין 1949 ל-1952 הציר שישב בבריסל היה מואמן גם להולנד
  27. נציגות ישראלית פעלה בבודפשט מ-1948 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
  28. ב-1995 נסגרה שגרירות ישראל בטגוסיגלפה בשל קיצוצים בתקציב משרד החוץ. ב-2021 נפתחה השגרירות מחדש.
  29. נפתחה כצירות ובאוקטובר 1952 הפכה לשגרירות
  30. החל מסוף שנות ה-50 החזיקה ישראל במנילה משרד בראשות ממונה זמני
  31. https://embassies.gov.il/santo-domingo/ConsularServices/Pages/ISLAND-IN-SAINT-KITTS-AND-NEVIS.aspx
  32. השגרירות נפתחה בלוסקה בשנת 1964 אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור. באוגוסט 2025 השגרירות נפתחה מחדש.
  33. השגרירות נפתחה באביג'אן בראשית שנות ה-60 אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1985 הוכרז על חידוש היחסים וב-2 בדצמבר 1986 הגיש השגריר שמעון אגור את כתב האמנתו.
  34. הנציגות נפתחה כקונסוליה ואחר כך כצירות. במשך שנים ארוכות נדחו מאמציה של ישראל להעלות את דרג היחסים. רק בדצמבר 1991 הסכימה טורקיה להעלות את דרג היחסים עם ישראל לשגרירות. ב-2011, בעקבות אירועי המשט לעזה, הודיעה טורקיה על הורדת דרג היחסים לרמת מזכיר שני בלבד. ביוני 2016 הגיעו ישראל וטורקיה להסכם פיוס שכולל את החזרת דרג היחסים לקדמותו, ובנובמבר 2016 הוחלט למנות את איתן נאה לתפקיד שגריר ישראל באנקרה. במאי 2018, בעקבות העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים והאירועים ברצועת עזה, החליטה טורקיה לגרש את שגריר ישראל משטחה.
  35. ההחלטה לפתוח שגרירות באשגבאט התקבלה ב-2009, אך דחיית שני שגרירים שהציעה ישראל על ידי ממשלת טורקמניסטן גרמה לעיכוב בפתיחת השגרירות. אלי ברדנשטיין, לראשונה: ימונה שגריר ישראלי בטורקמניסטן, באתר nrg מעריב, 8 באפריל 2013
  36. החל בשנת 1954 החזיקה ישראל באתונה משרד ייצוג בדרג ציר, אך עד 1990 לא קיבלה אישור להקים נציגות דיפלומטית מלאה. על ניסיונות קודמים להעלות את היחסים לדרג של שגרירות ראו: יחסי ישראל–יוון, 1961–1967 - מבוא, באתר ארכיון המדינה
  37. כתבה על פתיחת השגרירות, 14 במרץ 2015
  38. אילן ארנון, "יש כאן הרבה מה לראות": שגרירות ישראל במולדובה נפתחה - השגריר מחכה להמוני מבקרים, באתר מאקו, 4 בפברואר 2025
  39. הנציגות ברנגון (כיום יאנגון) נפתחה כצירות והפכה בדצמבר 1957 לשגרירות.
  40. ציר ישראל במכסיקו הגיש כתב האמנתו, דבר, 1 בנובמבר 1953
  41. תיפתח צירות ישראלית בנורווגיה, חרות, 22 באוגוסט 1955
  42. ב-1960 נפתחה שגרירות ישראל בלאגוס, אך נסגרה ב-1973 בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1993 נפתחה השגרירות מחדש וב-2001 עברה לבירה החדשה אבוג'ה.
  43. השגרירות בוולינגטון נסגרה ב-2001 מסיבות תקציביות. ב-2011 נפתחה מחדש.
  44. במהלך שנות ה-60' פתחה ישראל נציגות מסחרית בסינגפור, שהפכה ב-1969 לשגרירות בעקבות העלאת דרג היחסים. ידיעה בעיתון דבר, 11 במאי 1969
  45. ב-1960 נוסדה שגרירות ישראלית בדקר (תחילה בירת הפדרציה של מאלי ולאחר מכן בירת סנגל), אך היא נסגרה ב-1973, בעקבות ניתוק היחסים.
  46. בכרכרה מלכותית הוסע השגריר הישראלי הראשון בספרד לארמון, מעריב, 21 בפברואר 1986
  47. נציגות ישראלית פעלה בבלגראד (אז בירת יוגוסלביה) מ-1949 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967. ב-1992, שנה לאחר כינון היחסים בין ישראל לסרביה, נשלח ממונה מטעם ישראל לסרביה וב-1997 נפתחה רשמית השגרירות.
  48. צירות ישראל בוורשה נפתחה בספטמבר 1948 והייתה הנציגות הדיפלומטית הראשונה של ישראל בעולם. ב-1967 נסגרה השגרירות בעקבות ניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי. ב-1986 פתחה ישראל בוורשה משרד אינטרסים, שלאחר חידוש היחסים הפך לשגרירות.
  49. משנת 1958 ועד לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים יוצגה ישראל בליסבון על ידי קונסוליה כללית. על פתיחת השגרירות ראו: שגריר ישראל בליסבון הגיש כתב האמנתו, דבר, 19 ביוני 1977
  50. צירות ישראל באסונסיון נפתחה כבר ב-1950. מאוחר יותר שודרגה לשגרירות אך נסגרה ב-2002 מסיבות תקציביות, ונפתחה מחדש רק ב-2015, נסגרה ב-2018, ונפתחה מחדש ב-2024
  51. צירות ישראלית תוקם בפרו, מעריב, 28 באוגוסט 1956. באוגוסט 1958 הפכה לשגרירות.
  52. נפתחה כצירות, ב-1958 הפכה לשגרירות
  53. נציגות ישראלית פעלה בפראג מ-1948 ועד לניתוק היחסים מצד מדינות הגוש המזרחי ב-1967.
  54. כך הגיש צירנו בפריס את כתב ההרשאה, הצופה, 7 ביולי 1949. בספטמבר 1952 הפכה מצירות לשגרירות.
  55. שגריר ישראל מרפא שרים, מעריב, 2 באוקטובר 1966
  56. שגרירות ישראל נפתחה בסיאול ב-1968 אך ב-1977 החליטה ישראל לסגור אותה מסיבות תקציביות. מאז 1979 ובמשך למעלה מעשור ניסתה ישראל להשיג את הסכמתה של ממשלת קוריאה הדרומית לפתיחה מחדש של הנציגות, אך ללא תוצאה. ראו גם: דו"ח שנתי 39 של מבקר המדינה לשנת 1988: פעולות משרד החוץ במזרח אסיה
  57. שגרירות ישראל פעלה ביאונדה החל ב-1960 ונסגרה ב-1973 עקב ניתוק היחסים מצד ממשלת קמרון בעקבות מלחמת יום כיפור. ב-1984 פתחה ישראל משרד אינטרסים ביאונדה וב-1986 נפתחה השגרירות מחדש לאחר חידוש היחסים. ראו: גד גולן מונה לשגריר ישראל בקמרון, מעריב, 1 בספטמבר 1986
  58. https://www.gov.il/he/Departments/dynamiccollectors/israeli-consular-services?skip=50
  59. עד 1953 שימשה הקונסוליה הכללית במונטריאול כנציגות העיקרית של ישראל בקנדה
  60. בין השנים 1973 ל-1989 נותקו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקניה, אך ישראל המשיכה להחזיק נציגות בניירובי.
  61. על נסיבות פתיחת הנציגות: יחסי ישראל–קפריסין, 1961–1967 - מבוא, באתר ארכיון המדינה
  62. נציגות ישראלית פעלה ברואנדה בין השנים 1962 ל-1973, אך נסגרה עקב ניתוק היחסים בין המדינות בעקבות מלחמת יום כיפור. היחסים חודשו בשנות ה-80 של המאה ה-20. ב-2017, בעקבות התחממות היחסים בין המדינות, הודיעה ישראל על כוונתה לפתוח שגרירות בקיגאלי, ובפברואר 2019 הגיש שגריר ישראל רון אדם את כתב האמנתו לממשלת רואנדה (איתמר אייכנר, ישראל פתחה לראשונה שגרירות ברואנדה, באתר ynet, 22 בפברואר 2019)
  63. 1 2 ב-1948 נפתחה במוסקבה צירות ישראל לברית המועצות. ב-1953 הנציגות נסגרה עקב משבר ביחסים, אך בהמשך אותה שנה נפתחה מחדש וב-1954 שודרגה לשגרירות. השגרירות נסגרה ב-1967 עקב ניתוק היחסים בין ברית המועצות לישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.
  64. כוננו יחסים דיפלומטיים בין ישראל להלוציה, דבר, 25 ביוני 1951 (עד אז יוצגה ישראל בשווייץ על ידי הקונסוליה בציריך).
  65. ישראל ותאילנד כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1953. בשנים 1954–1958 יוצגה ישראל בתאילנד על ידי קונסול כבוד בבנגקוק, ושגריר לא תושב, שמקום מושבו בטוקיו. ראו גם משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 197–199
  66. Israel explores areas to help SI, The Islandsun Daily News, 2018-01-25 (באנגלית)
  67. אריאל כהנא, נפתחה הקונסוליה הכללית של ישראל בדובאי, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2021
  68. Israel Opens Consulate in Boston; Now Has Eight Consulates in U.S., Jewish Telegraphic Agency (באנגלית)
  69. החליפה את הקונסוליה בדאלאס
  70. ידיעה על פתיחת הקונסוליה, 1982
  71. עד לכינון יחסים מלאים ב-1992 פעלה הקונסוליה הכללית בבומביי (כיום מומבאי) כנציגות היחידה של ישראל בהודו. הקונסוליה נסגרה באוגוסט 2003 משיקולי תקציב ונפתחה שוב ב-2004
  72. הדגל הישראלי הונף באיסטנבול, הד המזרח, 18 בנובמבר 1949
  73. ב-1973 פתחה ישראל קונסוליה בהונג קונג בתקווה להתקרב לסין, אך באוקטובר 1974 הוחלט על סגירתה מסיבות תקציביות. ראו גם: דו"ח שנתי 39 של מבקר המדינה לשנת 1988: פעולות משרד החוץ במזרח אסיה
  74. הודעה באתר משרד החוץ
  75. ידיעה בעיתון כאן
  76. הודעה על פתיחת הקונסוליה בטורונטו
  77. הודעה על חנוכת הקונסוליה במינכן, באתר משרד החוץ. קונסוליה ישראלית ובה קונסול וקצין עלייה פעלה במינכן בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה.
  78. קונסוליה ישראלית בסאו פאולו פעלה עד 2002 אך נסגרה מסיבות תקציביות, ונפתחה מחדש ב-2010.
  79. שגרירות ישראלית בבוגוטה פעלה משנת 1960 ועד 2024, ולאחר ניתוק היחסים בין ישראל לקולומביה הדרג הדיפלומטי הורד לקונסוליה כללית
  80. המשרד נקרא תחילה "משרד הכלכלה והסחר של ישראל" וב-1995 שונה שמו ל"משרד הכלכלה והתרבות". על הרקע לפתיחת המשרד ראו: משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 287–292
  81. נפתחה בתחילה כנציגות למוסדות הקהילה האירופית. מאמר על התפתחות היחסים
  82. איתמר אייכנר, ישראל תפתח שלוש שגרירויות ב-2026, נציגות אחת תיסגר, באתר ynet, 18 בדצמבר 2025
  83. איתמר אייכנר, ישראל תפתח שלוש שגרירויות ב-2026, נציגות אחת תיסגר, באתר ynet, 18 בדצמבר 2025
  84. חילוץ הישראלים מאיראן (1979)
  85. אריאל כהנא, פרשן מדיני וכתב הבית הלבן, בעקבות מדיניות אנטי-ישראלית: ישראל סוגרת את השגרירות באירלנד, באתר ישראל היום, 15 בדצמבר 2024
    אריאל כהנא, לאחר סגירת הנציגות באירלנד: השגרירות החדשה של ישראל במולדובה תיפתח, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2025
  86. ישראל הכירה בעצמאותה של אריתריאה והודיעה, כי תקים שגרירות באסמרה הבירה, חדשות, 7 במאי 1993
  87. איתמר אייכנר, "האריתריאים כמו קיר": לפיד החליט לסגור את השגרירות הישראלית, באתר ynet, 9 ביולי 2022
  88. ב-1953 השגרירות נסגרה לתקופה קצרה בעקבות הפיצוץ בבניין השגרירות הסובייטית בתל אביב (ראו , "ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם מדינת־ישראל על־ידי ברית המועצות" בפרויקט בן-יהודה)
  89. לקראת חידוש היחסים עם גינאה - מסמכים על ניתוק היחסים ב-5 ביוני 1967, בבלוג של ארכיון המדינה
  90. רויטרס, ונצואלה ניתקה הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, באתר ynet, 15 בינואר 2009
  91. נפתחה שגרירות ישראל בבירת טוגו, דבר, 27 בפברואר 1962
  92. דוד קמחי, משרד החוץ בביירות 1982–1984, בתוך משרד החוץ: 50 השנים הראשונות, כתר הוצאה לאור, 2002, עמ' 186-193
  93. יחסי ישראל וסרי לנקה (ציילון) מעולם לא הבשילו לידי החלפת שגרירויות. בשנת 1958 שלחה ישראל נציג למדינה, בתקווה כי זו תסכים לפתיחת נציגות דיפלומטית ישראלית רשמית בשטחה, אך הסכמה כזו לא התקבלה. ב-1970 נותקו היחסים בלחץ מדינות ערב. כאשר חודשו ב-1983, פתחה ישראל בקולומבו "מדור אינטרסים" שפעל בחסות שגרירות ארצות הברית, אך היחסים נותקו שוב ב-1990 והנציגות הישראלית התפנתה. היחסים חודשו לבסוף בשנת 2000, אך ישראל החליטה כי תיוצג במדינה על ידי שגריר לא תושב. ראו: משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 179–189
  94. 1 2 המזרח התיכון וצפון אפריקה באתר משרד החוץ
  95. קרן צוריאל, ‏יחסים סוערים, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2000
  96. רפאל בן שלום - שגריר בקמבודיה, דבר, 19 בדצמבר 1966
  97. משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 217
  98. הודעת דובר משרד החוץ, 22 באוקטובר 2000
  99. ראו למשל כאן
  100. ישראל תפתח שגרירות בג'מאיקה, דבר, 17 באפריל 1975
  101. 1 2 ראו ידיעה כאן
  102. עד 1966 עמד בראש הקונסוליה במילאנו קונסול כבוד.
  103. על אף סגירת הקונסוליה ממשיכה ישראל להחזיק במילאנו נספחות מסחרית.
  104. מ-1968 ועד 1973 שימש השגריר בלוסקה כשגריר לא תושב לסווזילנד. ב-1973, לאחר ניתוק היחסים בין זמביה לישראל, עמד בראש הנציגות במבבנה ממונה זמני, עד למינוי השגריר מאיר גביש ב-1976.
  105. גדעון שוחט שגריר במלאווי, דבר, 16 ביולי 1964. ישראל החזיקה קונסוליה כללית בבלנטייר וזו הפכה ב-1964 לשגרירות ישראל במלאווי, אשר מאוחר יותר עברה לבירה לילונגווה.
  106. ראו כאן
  107. איתמר אייכנר, משבר דיפלומטי: שגרירות תועבר מישראל לרמאללה?, באתר ynet, 17 בינואר 2016
  108. ידיעה בעיתון הניו יורק טיימס, 22 באפריל 1982
  109. דיאנה בחור, ישראל סגרה את הקונסוליה באלכסנדריה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2002
  110. 1 2 אתר משרד החוץ
  111. מעריב, 11 ביוני 1964
  112. הנרייטה בועז, סגירת הקונסוליה הישראלית באמסטרדם, הארץ, 26 ביוני 1958
  113. שגרירות ישראל לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נפתחה ב-1960 בלאופולדוויל (שמה הקודם של קינשאסה) אך נסגרה ב-1973 כאשר נותקו היחסים עם ישראל. בשנת 1982 הייתה זאיר (שמה החדש של המדינה) הראשונה מבין מדינות אפריקה שחידשה את יחסיה עם ישראל, והשגרירות נפתחה מחדש.