היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
מחקר ולימוד של ההיסטוריה הם מאבני היסוד של התרבות האנושית, הם מקור להבנת השונה והזר וליצירת תחושות של קרבה לאנשים ואירועים שאותם שואף העוסק בהיסטוריה להבין. הקוטב המוכר מאפשר להבין את מקומנו בסביבה ולגבש את זהותנו בהווה, והשונות והזרות של העבר מעוררות בנו פליאה וריגוש.
"היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
| לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |

- 1610 – גלילאו גליליי צופה לראשונה בארבעת הירחים הגליליאניים של צדק: איו, אירופה, גנימד וקליסטו
- 1715 – נפטר התאולוג והסופר הצרפתי פרנסואה פנלון, ממבשרי עידן האורות
- 1858 – נולד אליעזר בן-יהודה (בתמונה), מחיה השפה העברית
- 1952 – הפגנה סוערת נגד הסכם השילומים שמתחילה בכיכר ציון ממשיכה ביידוי אבנים לעבר משכן הכנסת בבית פרומין
- 1979 – כוחות צבא וייטנאם מפילים את המשטר הרצחני של הקמר רוז' בקמבודיה
- 2015 – שני טרוריסטים המזוהים עם אל-קאעידה רוצחים 12 איש בפיגוע במשרדי השבועון הסאטירי "שרלי הבדו" בפריז

- ד'ר"ל – רב הונא מרי בר מר זוטרא, ראש הגולה בבבל, ומשרשיא בר פקוד, הוצאו להורג במצוות מלך פרס. רב אמימר בר מר ינוקא, שנאסר איתם, הוצא להורג מאוחר יותר
- ה'תר"א – נפטר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, אדמו"ר חסידי המוכר על פי חיבורו "בני יששכר"
- ה'תרס"ח – נולד אברהם שטרן (יאיר) (בתמונה), משורר, מהפכן, ומייסד ארגון המחתרת "לח"י"
- ה'תש"ב – השואה: רצח יהודי גטו מאזיר בירי ובהטבעה בנהר פריפיאט
- ה'תש"י – נפטר הרב כלפון משה הכהן מחכמי יהדות תוניסיה
- ה'תשס"ב – מבצע "תיבת נח": חיל הים תופס את אניית הנשק קארין איי
פרשת השבוע: שמות
הדף היומי: מסכת זבחים, דף קט"ו
י"ח בטבת
ה'תשפ"ו - אירועים בלוח העברי

- 1325 – אפונסו הרביעי, מלך פורטוגל הוכתר
- 1558 – צרפת כובשת את קאלה, העיר האחרונה בשלטון ממלכת אנגליה באירופה היבשתית
- 1663 – ההולנדים כובשים את קוצ'י מידי הפורטוגזים
- 1942 – מלחמת העולם השנייה: הקרב על מוסקבה מסתיים בניצחון סובייטי
- 1952 – הפגנות סוערות נגד הסכם השילומים, במהלכן מיודות אבנים לעבר הכנסת
- 1953 – נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, מודיע על פיתוחה של פצצת המימן
- 1970 – מלחמת ההתשה: תחילת ההפצות של חיל האוויר בעומק שטח מצרים
- 1979 – צבאות וייטנאם כובשים את פנום פן ומסיימים את שלטון הקמר רוז' בקמבודיה ומגלים את רצח העם שבוצע שם. הערכות מדברות על מותם של 1.7 מיליון איש (חמישית מאוכלוסיית המדינה) שמתו בהוצאות להורג, עבודות כפייה ורעב
- 2025 – שריפות ענק בלוס אנג'לס שהרגה כ-13,000 מבניים.
- 1949 – סיום מבצע חורב לשחרור הנגב.
- 1958 – דוד בן-גוריון מציג את ממשלתו (השמינית במנין הממשלות) בפני הכנסת.
- 1970 – מלחמת ההתשה תחילת ההפצות של חיל האוויר בעומק שטח מצרים.

- 1387 – נפטר פדרו הרביעי, מלך אראגון
- 1502 – נולד האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר
- 1536 – נפטרה קתרין מאראגון, בתם של איזבלה הראשונה מקסטיליה ופרדיננד השני מלך אראגון ואשתו הראשונה של הנרי השמיני מלך אנגליה
- 1558 – צרפת כובשת את קאלה, העיר האחרונה בשלטון ממלכת אנגליה באירופה היבשתית
- 1566 – מוכתר האפיפיור פיוס החמישי
- 1663 – ההולנדים כובשים את קוצ'י מידי הפורטוגזים
- 1715 – נפטר פרנסואה פנלון, סופר ותאולוג צרפתי
- 1785 – לראשונה בהיסטוריה חוצים בדרך אוויר את תעלת למאנש בעזרת כדור פורח
- 1800 – נולד מוריץ דניאל אופנהיים, צייר יהודי יליד גרמניה
- 1883 – נולד אנדרו קנינגהם, רב-אדמירל בריטי
- 1890 – נפטרה אוגוסטה, נסיכת סקסוניה-ויימאר-אייזנך, דוכסית סקסוניה, מלכת פרוסיה וקיסרית גרמניה
- 1922 – ז'אן-פייר רמפל, חלילן צרפתי
- 1925 – ג'רלד דארל, סופר וזואולוג אנגלי
- 1988 – נפטר טרוור האוורד, שחקן קולנוע ותיאטרון אנגלי

- 1864 - המלחמה הפרנקו-מקסיקנית: הצרפתים כובשים את גוודלחרה
- 1897 - תיאטרון האמזונאס במנאוס שבברזיל נחנך עם הצגת האופרה "לה ג'וקונדה"
- 1950 - נולד הזמר המקסיקני חואן גבריאל
- 1954 - נולד המלחין והפסנתרן הקובני חוסה מריה ויטייר
- 1959 - ארצות הברית מכירה בשלטונו של פידל קסטרו בקובה
- 1976 - נולד הכדורגלן הברזילאי מרסלו בורדון
- 1986 - נפטר הסופר והתסריטאי המקסיקני חואן רולפו
- 2002 - מישל בצ'לט מתמנה לשרת ההגנה של צ'ילה, והיא האישה הראשונה באמריקה הלטינית שמתמנה לתפקיד זה

- 1955 – מריאן אנדרסון נהיית השחורה הראשונה להופיע במטרופוליטן אופרה בניו יורק.
- נולדו
- 1945 – שולמית פיירסטון, הוגת דעות פמיניסטית קנדית ממוצא יהודי.
- 1891 – זורה ניל הרסטון, אנתרופולוגית וסופרת אפרו-אמריקאית, מחברת הקלאסיקה עיניהם הביטו באלוהים (בתמונה).
- נפטרו
- 1536 – קתרין מאראגון, אשתו הראשונה של הנרי השמיני מלך אנגליה, מוצאת להורג.


יבגני חאלדיי, צלם יהודי שהצטרף לצבא האדום, התקנא בתצלום הנפת הדגל באיוו ג'ימה של ג'ו רוזנטל, ונשא עמו את דגל ברית המועצות כדי ליצור תמונת ניצחון מקבילה עבור ארצו. לאחר כיבוש הרייכסטאג שבברלין ב-2 במאי 1945, הגיע חאלדיי למבנה ההרוס וביקש מכמה חיילים שיניפו את הדגל. על אף שהתמונה בוימה, היא הפכה לאחת המפורסמות בהיסטוריה של הצילום. בתמונה המקורית של חאלדיי מבצבצים שני שעונים על ידו של אחד החיילים, ככל הנראה שלל ביזה מאחת הגופות שפגש בדרכו. כדי לא לבייש את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם. באותה הזדמנות הוסיף חאלדיי עשן לתצלום כדי להאדיר את הרושם.


סר וינסטון צ'רצ'יל (30 בנובמבר 1874 - 24 בינואר 1965) היה מגדולי המדינאים במאה ה-20 וגם כותב פורה כל ימי חייו, עיקר תהילתו שהקנתה לו את פרס נובל לספרות בשנת 1953 נשענת על ספרי ההיסטוריה שכתב. הראשון על מלחמת העולם הראשונה, בן ששת הכרכים, הנקרא "המשבר העולמי". השני על מלחמת העולם השנייה והשלישי הוא "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית", תיאור ההיסטוריה של בריטניה ומושבותיה. הספרים על מלחמות העולם נכתבו מנקודת מבט ייחודית של אדם שעמד במרכזם אל האירועים, שצ'רצ'יל הרחיב את תחומם מעבר לפעילותו האישית, תוך שהוא מציב את בריטניה, ואת עצמו, במרכז הסיפור, על דרכו כהיסטוריון הוא אמר "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי, מכיוון שאני עומד לכתוב אותה". ארתור בלפור תיאר את ספריו על מלחמת העולם כ"ביוגרפיה המבריקה של וינסטון, המוסווית כהיסטוריה של היקום".


ההפיכה במצרים (2011) הנקראת גם מהפכת הלוטוס החלה בסדרה של הפגנות רחוב, מחאות ופעולות מרי אזרחי שהתרחשו במצרים מאז 25 בינואר 2011, ושמארגניהן קיבלו את השראתם מההתקוממות התוניסאית. המפגינים התעמתו עם כוחות הביטחון, מחו כנגד משטרו של הנשיא חוסני מובארכ וקראו להדחתו, על רקע העוני המתמשך במדינה, השחיתות והפגיעה בחופש הביטוי. לאחר 18 ימים של מחאות בלתי פוסקות, למרות הדחת הממשלה על ידי מובארכ והודעותיו כי יפעל לביצוע רפורמות ובחירות חדשות תוך מספר חודשים, אולץ ב-11 בפברואר להתפטר מתפקידו ולהעביר את השלטון לידי הצבא המצרי.



מסעו של קייזר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בשנת 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות הארץ בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות במהלך המסע, שנמשך מ-11 באוקטובר עד 26 בנובמבר 1898, ביקר הקיסר בערים קונסטנטינופול, חיפה, יפו, ירושלים וביירות, שהשתייכו אז כולן לאימפריה העות'מאנית. וילהלם השני ביקש לחזק את יציבותו של השלטון העות'מאני, שנחלש בעקבות המשבר בבלקן בשנים 1878-1877, לתמוך במעמדה של הנצרות, ובמיוחד של הכנסייה הפרוטסטנטית, וכן לעודד את המתיישבים הנוצרים והיהודים בארץ ישראל, מעבר לפעילות דיפלומטית. במהלך הביקור נפגש הקיסר עם בנימין זאב הרצל.


קפסולת זמן היא קונספציה ומתקן שנועד לתקשר עם העתיד על ידי הטמנת חפצים שונים, כתבי יד ותיעוד היוצרים מעיין "תמונה" מתוך שאיפה להקפיא רגע בעבר עבור העתיד. החפצים נאספים במכל הנקבר באדמה או מונח במבנים, לעיתים במהלך אירועים מיוחדים. מטרת הקפסולה הוא לספק לארכאולוגים היסטוריונים ואנתרופולוגים שיחשפו את המתקן. ארגון בשם "החברה הבינלאומית לקפסולות זמן" שפועל מאוניברסיטה בארצות הברית מנהל מעקב אחר קפסולות אלו. פורטל האינטרנט יאהו יזם בשנת 2006 פרויקט דיגיטלי הידוע בשם Yahoo! Time Capsule ובו נחתמו 170,857 טקסטים תמונות ו"תרומות" אחרות שנשמרות בסמית'סוניאן.
- מדענים מרכיבים קפסולת זמן שהוטמנה בביתן בוסטינגהאוס במהלך התערוכה העולמית של ניו יורק (1939).
- הטמנת קפסולת הזמן של ווסטינגהואס 1939.
- לילי דאש, מעצבת כובעים מכניסה את החפץ האחרון - כובע - לקפסולת הזמן של וסטינגהאוס 1939
- סמן מקום קבורת קפסולת הזמן בשנת 1939
- סמן מקום קבורת קפסולת הזמן כיום.
סרטון תדמית של וסטינגהאוס משנת 1939 המתאר את קפסולת הזמן. מאתר יו-טיוב.

ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר
אסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג
היסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
] חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא

פרופסור יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה מחנך, היסטוריון וסוציולוג ישראלי, חתן פרס ישראל. הוא הוזמן ב-1949 לעבוד ברבע משרה כמרצה זוטר במחלקה לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1958 ראה אור ספרו "מסורת ומשבר". בספר זה טבע כ"ץ את המושג "חברה מסורתית" ועשה לראשונה שימוש בכלים סוציולוגיים בחקר ההיסטוריה היהודית. הספר נחשב עד היום לספר יסוד בתחום ההיסטוריה היהודית, הוא ראה אור בכמה מהדורות ואף תורגם לאנגלית, גרמנית, רוסית והונגרית.בשנת 1959 היה יעקב כ"ץ לפרופסור מן המניין. בין השנים 1963-1959 שימש דיקן הפקולטה למדעי החברה. בשנים 1972-1969 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית, ובמשך עשר שנים (1971-1961) שימש חבר המועצה להשכלה גבוהה. כל אותן שנים המשיך לכתוב ולפרסם מאמרים וספרים. בשנת 1973 והוא בן 68 פרש לגמלאות. בשנים הבאות הרבה לחקור ולפרסם והמשיך לקחת חלק פעיל בחיים האקדמיים. עבודתו של כ"ץ היא רחבת היקף, ומתפרשת על נושאים רבים. תחום התמחותו של כ"ץ היה תולדות עם ישראל חידושו המרכזי של כ"ץ נגע לאופן בו תפס את האורתודוקסיה היהודית. לטענתו, האורתודוקסיה איננה המשכה הישיר של היהדות המסורתית אלא חידוש יהודי של ראשית המאה ה-19, אשר בא כתגובת נגד לתהליכי החילון מצד אחד, ותנועת רפורמה דתית מצד שני.


אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ נשות ניחומים ♦ הונים ♦ הפלנגות הנוצריות ♦ שנאת ישראל בעולם היווני-רומי ♦ תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול ♦ תאונת המכרה בצ'ילה
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ המהפכה הצרפתית ♦ שיגעון הג'ין ♦ האגודה היהודית להגנת נערות ונשים ♦ חומת ברלין
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית
אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד

יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה היסטורית בת כ־150–200 שנה בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה־5 לפנה"ס וסופה במאה ה־4 לפנה"ס. הייתה זו תקופת פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. בין השאר, נוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות, ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון. בתקופת יוון הקלאסית נודעה השפעה רבה לפולֵייס הגדולות – אתונה, ספרטה, ובמאה הרביעית גם תבאי. פולייס אלה נאבקו במשך כמאה שנה במאבק עיקש להשגת ההגמוניה ביוון, מאבק שהגיע לשיאו במלחמה הפלופונסית בין אתונה לבין ספרטה במחצית השנייה של המאה ה־5 לפנה"ס. ניצחונה של ספרטה במלחמה זו לא הביא שקט ליוון, והמלחמות על ההגמוניה נמשכו לאורך כל התקופה, עד אמצע המאה ה־4 לפנה"ס, אז עלתה לגדולה השכנה הצפונית, מוקדון, בהנהגתו של פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול. תקופה זו, אף שהייתה קצרה יחסית, סימנה את תחילתו של עידן תרבותי בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הביאו להפצת התרבות היוונית ברחבי העולם ההלניסטי. גם אחרי כיבוש יוון בידי הרפובליקה הרומית, שאימצה חלקים ניכרים מהתרבות היוונית, נפוצה התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה.


העת העתיקה:
אלכסנדר הגדול ♦ יוליאנוס הכופר ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון ♦ אלאגבאלוס ♦ אלקיביאדס ♦ קלאופטרה ♦ קרקלה ♦ אובידיוס ♦ גאיוס קילניוס מאיקנס ♦ הורקנוס לבית טוביה
ימי הביניים:
פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ♦ אל-בירוני
רנסאנס:
לאונרדו דה וינצ'י ♦ מטאו ריצ'י ♦ סבסטיאן מינסטר ♦ פרנסיסקו חאווייר ♦ מלינצ'ה
פוליטיקאים ישראליים: דוד בן-גוריון ♦ הילרי קלינטון ♦ זאב ז'בוטינסקי ♦ יגאל אלון ♦ יצחק נבון ♦ לוי אשכול ♦ מנחם בגין ♦ משה דיין ♦ שולמית אלוני ♦ שמעון פרס
פוליטיקאים מהעולם: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון ♦ אדוארד הית' ♦ בוריס השלישי, מלך בולגריה ♦ ג'ון מקיין ♦ ג'פרסון דייוויס ♦ ניקולאה צ'אושסקו ♦ רזא שאה פהלווי ♦ ג'ורג' הרברט ווקר בוש ♦ ג'ורג' ווקר בוש ♦ קרול הראשון, מלך רומניה
סופרים, משוררים, עיתונאים והוגי דעות: ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל ♦ חנה ארנדט ♦ טד יוז ♦ מישל פוקו ♦ נתן אלתרמן ♦ אונורה דה בלזק ♦ ג'יימס ג'ויס ♦ פאול צלאן ♦ שמואל יוסף עגנון ♦ ג'ון לוק ♦ תומאס הובס
אמנים: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ עמוס קינן ♦ אנג'ליקה שץ ♦ יגאל תומרקין ♦ יוסף זריצקי ♦ משה גרשוני ♦ בוב מארלי ג'ורג' גרשווין ♦ טיילור סוויפט ♦ צ'ארלי צ'פלין ♦ פרנסיס פורד קופולה
אנשי מדע: שמואל נח אייזנשטדט
אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦ צ'אק ייגר
היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ פנחס רוטנברג ♦ ישראל קסטנר ♦ ישראל בר
אנשי דת: מהר"ל מפראג ♦ אברהם יצחק הכהן קוק ♦ אברהם ישעיהו קרליץ ♦ שמואל דוד לוצאטו

העת העתיקה:
כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה ♦ קרב הייסטינגס ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול ♦ קרב קאנאי ♦ קרב קדש
ימי הביניים:
הכיבוש הערבי של ארץ ישראל ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ המצור על אנטיוכיה
העת החדשה:
מלחמת האזרחים בספרד ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)
מלחמת העולם הראשונה:
בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב שרטון דוגר (1915)
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | ציר הזמן של הפרהיסטוריה של האנושות | טכנולוגיה פרה היסטורית | אמנות פרהיסטורית | נדידת האדם הקדמון | ציידים-לקטים | מודרניות התנהגותית | דת פרהיסטורית
תקופת האבן | המהפכה הנאוליתית | התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית | התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית | תקופת הברונזה
התקופה הארכאית באמריקה הצפונית | יישובה הקדום של אמריקה | סין הפרהיסטורית
העת העתיקה | כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק | שלהי העת העתיקה
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל | ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה | התקופה הישראלית | הדת הישראלית הקדומה | תקופת בית ראשון
מצרים העתיקה | היסטוריה של מצרים העתיקה | תיקוף מצרים העתיקה | הממלכה הקדומה (מצרים) | הממלכה התיכונה (מצרים) | הממלכה החדשה | תרבות מצרים העתיקה | דת מצרים העתיקה | מיתולוגיה מצרית | אמנות מצרים העתיקה | אדריכלות מצרים העתיקה | ספרות מצרים העתיקה | כתב חרטומים | רפואה במצרים העתיקה | מתמטיקה במצרים העתיקה | צבא מצרים העתיקה | אל-עמארנה
מסופוטמיה | האימפריה האכדית | אשור | שומר רשימת המלכים השומרית | מיתולוגיה מסופוטמית | כתב יתדות | האימפריה האשורית החדשה | בבל | האימפריה הבבלית החדשה | האימפריה הבבלית הראשונה | יהדות בבל
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית | יוון ההלניסטית | החברה ביוון העתיקה | לוחמה יוונית בעת העתיקה | דת יוון העתיקה | פילוסופיה יוונית | התיאטרון ביוון העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אדריכלות יוון העתיקה | ספרות יוון העתיקה | מיתולוגיה יוונית | טכנולוגיה יוונית עתיקה | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל יוון העתיקה
רומא העתיקה | האימפריה הביזנטית | האימפריה הרומית המערבית | האימפריה הרומית | היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית | המלוכה הרומית | הצבא הרומי | הרפובליקה הרומית | אדריכלות רומית | נשים ברומא העתיקה | מיניות ברומא העתיקה | התקופה הרומית בארץ ישראל | המשפט הרומי | לשפע ערכים נוספים ראה פורטל רומא העתיקה
שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית
רנסאנס | הרנסאנס האנגלי | הרנסאנס הפולני | הרנסאנס הצפוני | הרנסאנס הצרפתי
עידן התגליות | עידן האורות | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית
המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים | Fin de siècle
קולוניאליזם | דה-קולוניזציה | נאו-קולוניאליזם | | פוסטקולוניאליזם | אימפריאליזם מודרני | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה התעשייתית השנייה | עידן המידע
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית | העידן הפרוגרסיבי
מלחמת העולם הראשונה | בין שתי מלחמות העולם | מלחמת העולם השנייה | המלחמה הקרה
מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות
| היסטוריה על ציר הזמן |
|---|
|
|
| לוח אירועים בהיסטוריה | |
|---|---|
|


היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד

היסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון

היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ

היסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה

היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד
אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה: האימפריה המצרית | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה הפרסית האחמנית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין | האימפריה התדמורית | האימפריה הסאסאנית
ימי הביניים: האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית | האימפריה המוגולית | האימפריה הפרנקית | האימפריה הקמרית | האימפריה המאורית | האימפריה האצטקית | האימפריה הטימורית | האימפריה הח'ווארזמית | האימפריה הסלג'וקית | אימפריית האינקה | האימפריה הממלוכית
העת החדשה: האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הקולוניאלית האנגלית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית | האימפריה העות'מאנית | האימפריה הרוסית | האימפריה הקולוניאלית הצרפתית | האימפריה הפורטוגזית | ארצות הברית | ברית המועצות

ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא
ראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל | הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל
חסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |
השואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית
ציונות | 100 מושגי יסוד | זרמים בציונות
ציונות מדינית | ציונות מעשית | ציונות סינתטית | ציונות רוחנית ביל"ו | חובבי ציון | ציוני ציון | פועלי ציון | ההתיישבות העובדת | התנועה הקיבוצית | עליית הנוער | תנועת המזרחי | ברית הציונים הרוויזיוניסטים
התנועה הציונית | תוכנית בזל | תוכנית אוגנדה | תוכנית בילטמור | אלטנוילנד | מדינת היהודים | עלייה לארץ ישראל | תחיית הלשון העברית | חלוציות | קיבוץ | כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה | הצהרת בלפור
היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50 של המאה ה-20: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | העסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60 של המאה ה-20: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70 של המאה ה-20: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80 של המאה ה-20: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90 של המאה ה-20: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה | מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21 המחאה החברתית | מבצע עמוד ענן | מבצע צוק איתן | המשבר הפוליטי
העשור השלישי של המאה ה -21 מגפת הקורונה בישראל | הסכמי אברהם | אסון הר מירון | מבצע שומר החומות • | טבח שבעה באוקטובר | מלחמת חרבות ברזל


|
|
|
|
|
| פורטל תולדות עם ישראל | פורטל היישוב | פורטל השואה | פורטל ישראל | פורטל צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
ערכים נוספים העוסקים בתולדות האמנות

התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של המדע

היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה

היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת

ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) לונדון (2012) | ריו דה ז'ניירו (2016) | טוקיו (2020) | פריז (2024) | לוס אנג'לס (2028) | בריזבן (2032)
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) | סוצ'י (2014) | פיונגצ'אנג (2018) | בייג'ינג (2022) | מילאנו - קורטינה ד'אמפצו (2026) | אולימפיאדת האלפים הצרפתיים (2030) | אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2034) |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של הספורט


רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.

האתר הנבחר של היום:
היסטוריה באתר ה BBC (באנגלית)
אתר בשפה האנגלית של תאגיד השידור הציבורי של בריטניה. האתר כולל מידע לגבי תוכניות התעודה בתחום ההיסטוריה המופקות על ידי ה BBC ובעיקר מאמרים הכתובים בשפה פשוטה ומקיפים את כל ההיסטוריה האנושית תוך התמקדות על אירועים מרכזיים תוך שימת דגש על ההיסטוריה של בריטניה וחבר העמים הבריטי, המאמרים הקצרים ניכתבו על ידי מלומדים ואנשי מדע מהאקדמיה הבריטית.

ספריית אוצרות הרשת של פורטל ההיסטוריה


- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.


בנימין זאב תאודור הרצל (2 במאי 1860 – 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ופוליטיקאי יהודי, יליד בודפשט. זכה בעם ישראל לכינוי "חוזה המדינה", הוגה רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית מדינית. הקונגרס הציוני העולמי הראשון התכנס ב-27–31 באוגוסט 1897. הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו של בנימין זאב הרצל בעיקר במזרח אירופה (וזאת משום שבאופן כללי מערב אירופה אפשרה ליהודים להיקלט בתוכה), בעקבות פרסום ספרו מדינת היהודים ועקב כישלון ניסיונותיו לגייס בעלי הון יהודים להגשמת הרעיון הציוני.
נאום הפתיחה בקונגרס הציוני הראשון (בנימין זאב הרצל)

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל

חיל האוויר של ארצות הברית (United States Air Force - USAF) - הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. החיל הוקם בשנת 1917 (בעקבות כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה), והפך לזרוע נפרדת ב-18 בספטמבר 1947. החיל מפעיל יותר מ-18,000 כלי טיס. בחיל משרתים נכון לשנת 2006 650,000 חיילים. חיל האוויר האמריקאי נחשב כחיל האוויר החזק והמתקדם ביותר בעולם.
היסטוריה של חיל האוויר האמריקאי. סטפן מקפרלנד. 1997. (באנגלית)
תפקיד חיל האוויר בפיחוח בין לאומי של החלל החיצון (באנגלית)
נוהל דיווח על עצמים מעופפים לא מזוהים (באנגלית)

טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל

|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|

|
|
|
|
|
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|

בעיצומו של מאבק בשולט, הקים איש זה ארגון ששמו הידוע ניתן לו לאחר מותו של האיש בנסיבות טרגיות. כשמונה שנים לאחר הקמתו – הושגה המטרה, וארבעים שנה מהקמתו – ההכרה וההוקרה. לימים – בנו, שלא המשיך את דרכו – מונה לעמוד בראש מוסד ממלכתי, כשלושים שנים לאחר הקמת אותו מוסד. מי האיש?
| פתרון | |
|---|---|
|
| יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים המבוקשים בתחום ההיסטוריה | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

