מדינת ישראל המודרנית נוסדה ב-1948 (ה' באייר תש"ח), כשלוש שנים לאחר השואה. הקמתה לוותה במלחמה עם הערבים המקומיים וארצות ערב השכנות לה. הסכסוך הערבי-ישראלי קיים ושריר עד היום, למרות מאמצי פיוס ושלום שנעשו במהלך השנים. בשל הסכסוך, בישראל יש גיוס חובה לצבא הגנה לישראל, הנחשב לצבא החזק והמתקדם ביותר באזור.
בישראל חיים כ-9.5 מיליון אזרחים, רובם יהודים, אך ישנן קבוצות מיעוט גדולות: ערביי ישראל (רובם מוסלמים ומקצתם נוצרים), דרוזים ובדואים, וכמה קבוצות מיעוט שוליות כמו הצ'רקסים. לישראל כלכלה חזקה יחסית המבוססת על תעשיית היי-טק, מדע, מסחר, שירותים וחקלאות.
הפלמ"ח (פלוגות מחץ), הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים 1941–1948. השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה, חורגת מתחום תרומתו הצבאית, החשובה כשלעצמה. בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות היה הפלמ"ח עמוד השדרה של הצבא החדש, ונשא בעול הגנת הנגב כולו, ובמלחמה בצפון ובמרכז, עד שהתארגן הצבא, התגייס והחל בפעולה. הפלמ"ח יצר אתוס של לוחם וחלוץ, איש רעים ומפקד, אשר מתגלם בדמויות כגון יגאל אלון או יצחק רבין. תרומתו של הפלמ"ח למאבק בשלטון הבריטי, להעפלה ולעלייה היא רבה, כן רבה תרומתו בהגנה על המדינה הצעירה במלחמת העצמאות, אך רבה אף תרומתו של הפלמ"ח ליישוב הארץ, לתרבותה, לספרות העברית ולזמר העברי.
ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד."
יום הפועלים הבינלאומי, ובשמו הידוע יותר אחד במאי, מצוין ב-1 במאי כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. ב-1906 צוין היום לראשונה בארץ ישראל. החל משנות ה-20 של המאה ה-20, ציינה הסתדרות העובדים הכללית את יום הפועלים כיום חג כללי בכל שנה. עד לתחילת שנות ה-80 היה האחד במאי מעין יום חג רשמי כאשר כל המשק הציבורי וההסתדרותי שבת ואלפים השתתפו באופן מאורגן במצעדי האחד במאי שבראשם עמדה ההסתדרות ואנשי מפלגת העבודה. משנות ה-90 ואילך איבד החג בהדרגה את מעמדו בישראל, וכיום הוא כמעט שאינו מצוין.
התכנסות פועלים לכבוד באחד במאי בחדרה.
מפגן וצעדה של הנוער הערבי החלוצי האחד במאי. שנות ה-50 של המאה ה-20
מפגן האחד במאי בבית הספר הגימנסיה העברית "הרצליה" שנות ה-50 של המאה ה-20
מצעד האחד במאי, קריית אתא. שנות ה-50 של המאה ה-20
תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - ישיבת טלז - מערכות המסתור של בר כוכבא
תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - השומר - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף
מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - החקיקה בישראל - המשפט בישראל - חוק ההסדרים - חוק יסוד: נשיא המדינה - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - מדיניות לשונית בישראל - משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות - משמר הגבול - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה - תל אביב במלחמת העצמאות - בג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוך
יחסי חוץ: יחסי ישראל-סרי לנקה - יחסי הפיליפינים-ישראל - יחסי ישראל-מלזיה
ארץ ישראל: אשדוד - ג'וב יוסף - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - טבריה - ים המלח - כפר סבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מצדה - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - עצים עתיקים בארץ ישראל - תל אבו הואם - צפע מצוי - כלנית מצויה
צבא הגנה לישראל: דחפור די-9 בשירות צה"ל - חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל - חיל ההנדסה הישראלי - יהל"ם - מרכבה (טנק) - נגמ"שים כבדים בצה"ל - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים - מבצע פעמון החירות - פרשת הניסוי בחיסון נגד גחלת בצה"ל (עומר 2) - חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים - החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים
ירושלים: גבעת המבתר - הגן הארכאולוגי ירושלים - חומות ירושלים - ירושלים בתקופה הצלבנית - כנסיית הקבר - מנורת הכנסת - קריית עיריית ירושלים - תלפיות - רחוב הנביאים - איליה קפיטולינה
ביוגרפיות: אבא חושי - אברהם יצחק הכהן קוק - אליעזר ליבנה - ארתור שפנייר - זאב ז'בוטינסקי - יוסף בכור שור - יצחק דנציגר - יצחק בר לווינזון - יצחק שמיר - ישראל בר - ישראל קסטנר - לוי אשכול - מנחם אלון - מנחם בגין - משה גרשוני - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - פייבל פולקס - שלמה פיינגולד - שמואל דוד לוצאטו - שמחה בלאס - שמעון פרס - שולמית אלוני - שמואל יוסף עגנון - נתן אלתרמן - הורקנוס לבית טוביה - טובה סנהדראי - חייקה גרוסמן - יגאל אלון - עמוס קינן - גדעון רז - מתי פלד - פנחס רוטנברג
תרבות ואמנות: אמנות חזותית בישראל - אנג'ליקה שץ - דלות החומר - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - הרמן שטרוק - יוסף זריצקי - יצחק דנציגר - יגאל תומרקין - מוזיקה קלאסית ישראלית - משינה - נמרוד (פסל) - ספריית גרשם שלום - פיסול ישראלי - קולנוע חרדי - תיאטרון יידיש - תחיית הלשון העברית - בלבב ימים - גילוי אליהו
אסונות ותאונות: טביעת האונייה מצדה
מאיר טוביאנסקי (20 במאי 1904 – 30 ביוני 1948), ישראלי שהואשם בריגול נגד ישראל על לא עוול בכפו במהלך מלחמת העצמאות. טוביאנסקי הועמד בפני בית דין שדה צה"לי, הורשע והוצא להורג. מאוחר יותר טוהר שמו.
מאיר טוביאנסקי נולד בבעיר קובנה שבליטא, שהייתה נתונה אז בשליטת הרוסים. בהיותו כבן 10 עברה משפחתו לפרסבורג, שם החל הנער הצעיר את לימודיו. הוא הוכשר כמהנדס באוניברסיטאות של ליטא ורוסיה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1925 ונקלט בעבודות חקלאיות שונות, כולל עבודה פיזית בשדות בנימינה. ב-1931 התנדב עם צעירים אחדים למחלקה הטכנית של הרדיו שהמשטרה הבריטית הפעילה בירושלים, עבודה שהייתה כרוכה בסכנות רבות.
בראשית מלחמת השחרור התגייס ונשא בעול עבודת ארגון "ההגנה" במרחב ירושלים. בתחילת אביב 1948 הועבר טוביאנסקי לתפקיד מפקד שלושת שדות התעופה של חיל האוויר באזור ירושלים. הוא הואשם כי העביר פירוט מלא של כל המפעלים לייצור נשק בירושלים, מה שהתגלה אחרי זמן כלא נכון. ב-30 ביוני 1948, הועמד טוביאנסקי למשפט שדה, הורשע, הועמד בפני כיתת יורים בת 6 חיילים שנלקחו מחטיבת הראל.
| נופים ואזורים: | מדבר יהודה - השומרון - הנגב - הגליל - השפלה - רמת הגולן - מכתש רמון - מישור החוף הדרומי |
| גבולות | גבולות מדינת ישראל |
| הרים: | הר חרמון - הר מירון - בעל חצור - הרי אילת - הר כרמל |
| ערים ויישובים: | ירושלים - תל אביב-יפו - חיפה - ראשון לציון - אשדוד - באר שבע - פתח תקווה - נתניה - חולון - בני ברק - יבנה - נס-ציונה - אביבים - אשקלון - אילת - קריית שמונה - נצרת - לוד - רמלה - הוד השרון - עפולה - עכו - אריאל - דימונה - קריית שמונה |
| מים: | הכנרת - ים המלח - נהר הירדן - מקורות הירדן - נחל דן - נחל אלכסנדר - נחל חרמון - נחל כזיב - נחל שניר - נחלים בארץ ישראל המערבית |
| כללי: | תקשורת בישראל |
| עיתונים: | הארץ - ידיעות אחרונות - מעריב - ישראל היום - מקור ראשון - המודיע - המבשר - יתד נאמן - דבר - גלובס - דה מרקר - כלכליסט - חדשות - ג'רוזלם פוסט - ישראלי - וסטי - בשבע - משפחה - ישראל פוסט |
| טלוויזיה: | כאן 11 - קשת 12 - רשת 13 - כאן חינוכית - מַכַּאן 33 - ערוץ 9 - ערוץ 14 - תאגיד השידור הישראלי - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - טלוויזיה רב ערוצית בישראל - הערוץ הראשון - ערוץ 2 - ערוץ 10 - ערוץ 33 - רשות השידור - הטלוויזיה החינוכית |
| רדיו: | קול ישראל - 88FM - רשת א' - רשת ב' - רשת ג' - רשת ד' - גלי צה"ל - גלגלצ - רדיו 99 - תאגיד השידור הישראלי - כאן תרבות - כאן ב' - כאן גימל - כאן רק"ע - כאן 88 - רדיו מַכַּאן - VoisFarsi - כאן מורשת - כאן קול המוסיקה |
| טלפוניה: | בזק - פלאפון - סלקום - בזק בינלאומי - פרטנר - HOT mobile - HOT - גולן - רמי לוי - טלזר |
| כללי: | ספורט בישראל | |
| נבחרות לאומיות: | נבחרת ישראל בכדורגל - נבחרת ישראל בכדורסל - נבחרת ישראל בבייסבול | |
| תחרויות בישראל: | המכביה - יורובאסקט 2017 - יורו U21 - ישראל 2013 - אליפות אירופה בבריכות קצרות 2015 - יורו נשים U19 - ישראל 2015 | |
| כדורגל: | כדורגל בישראל - מכבי תל אביב - מכבי חיפה - בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל פתח תקווה - הפועל באר שבע - מכבי נתניה - הפועל חיפה | |
| כדורסל: | כדורסל בישראל - מכבי תל אביב - הפועל ירושלים - הפועל תל אביב - הפועל גלבוע גליל - הפועל חולון - מכבי ראשון לציון - מכבי חיפה - בני הרצליה | |
| כדוריד: | כדוריד בישראל - הפועל ראשון לציון - מכבי ראשון לציון - אס"א תל אביב - מכבי תל אביב - א.כ. נס ציונה | |
| כדורעף: | כדורעף בישראל - מכבי תל אביב - הפועל מטה אשר - הפועל המעפיל | |
| ספורט אחר: | ישראל במשחקים האולימפיים -ישראל במשחקים הפאראלימפיים - יעל ארד - גל פרידמן - לינוי אשרם - תום ראובני - ארטיום דולגופיאט | |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים למדינת ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב – רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ערכים חסרים על אישים ישראלים שכדאי לכתוב – רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- ויקיפדיה:דפים ללא בינוויקי – לערכים רבים אין קישור לוויקיפדיות זרות (בינוויקי), ורבים מהם עוסקים בישראל והעם היהודי.